החלטה בתיק בר"ע 27500-02-13

השופטת ורדה וירט-ליבנה

1.         לפני בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית הדין האזורי בנצרת (בתיק ב"ל 10812-01-12; הנשיאה ורד שפר ונציגי הציבור מר מוחמד אבו אחמד ומר צבי הרשטיין; החלטה מיום 17.1.13), בה נדחתה בקשתה של המבקשת למינוי מומחה רפואי נוסף על ידי בית הדין.

2.         המבקשת, אשר עובדת כמורה ומרצה, סובלת מליקוי במיתרי הקול והגישה תביעה להכיר בליקוי כפגיעה בעבודה. בית הדין האזורי, בהחלטה מיום 22.7.12, מינה את ד"ר עדי בירון כמומחה רפואי מטעמו (להלן גם המומחה), העביר לעיונו את התשתית העובדתית הרלוונטית, והפנה אליו שאלות בדבר הקשר הסיבתי בין עבודתה של המבקשת לבין הליקוי. לאחר שניתנה חוות דעתו של המומחה בה שלל קשר סיבתי בין אימוץ יתר של מיתרי הקול לבין הליקוי, הופנתה אליו שאלת הבהרה והוא השיב עליה.

            ב"כ המבקשת הגיש לבית הדין האזורי בקשה למינוי מומחה רפואי נוסף, בטענה שהמומחה חרג מסמכותו, התעלם מתיאור העובדות, לא פירט את מחלתה של המבקשת, והתעלם ממחקרים רפואיים רלוונטיים.

            בית הדין האזורי דחה את הבקשה, וקבע בהחלטתו כי לא התקיימה בעניינה של המבקשת אף אחת מהנסיבות המצדיקות מינוי מומחה רפואי נוסף. עוד נקבע, כי המומחה התייחס בבהירות ובאופן מנומק לשאלה שבמחלוקת, לא חרג מהבסיס העובדתי המוסכם, ולא נמצא פגם בחוות דעתו.

3.         בבקשת רשות הערעור נטען כי קביעתו של המומחה בדבר היעדר קשר סיבתי עומדת בסתירה לרשימת העובדות המוסכמות, לפיהן אינה מעשנת ואינה חשופה לעישון פסיבי, והמבקשת עובדת כמורה ובנוסף גם כמרצה. עוד נטען כי המומחה לא פירט את מחלתה של המבקשת ולא עמד על האבחנה בין מחלתה לבין NODULED על מיתרי הקול. לטענת ב"כ המבקשת, מתקיים במקרה דנן קשר סיבתי חד משמעי בין עבודתה של המבקשת למחלתה, ונפלו בחוות הדעת שורה של פגמים המצדיקים מינוי מומחה רפואי נוסף.

4.         לאחר שעיינתי בבקשה ובחנתי את טענות המבקשת הגעתי לכלל מסקנה כי דין בקשת רשות הערעור להידחות אף ללא צורך בתגובת המשיב, מקום שלא נפלה טעות משפטית מהותית בהחלטת בית הדין האזורי.

            לא מצאתי כי קיים בנסיבות המקרה שבפניי טעם משפטי מיוחד המצדיק מינוי מומחה רפואי נוסף, ולא שוכנעתי מטענות ב"כ המבקשת כי יש לסטות מהחלטתו של בית הדין האזורי ולתת רשות ערעור עליה. עיון בחוות דעת המומחה מלמד כי הוא פירט את ההיסטוריה הרפואית של המבקשת והשיב לשאלות שהופנו אליו על ידי בית הדין באופן מנומק ובהיר. המומחה כתב בחוות דעתו מהי המחלה ממנה סובלת המבקשת (ממאירות על מיתר הקול הימני), התייחס לשאלת גורמי הסיכון, וכתב כי בניגוד ליבלות על מיתרי הקול, אין קשר בין אימוץ יתר של המיתרים שיכול לנבוע משימוש מקצועי בקול, לבין המחלה ממנה סובלת המבקשת. בנסיבות אלה, אין בחוות דעתו של המומחה חריגה מהעובדות כפי שהועברו אליו, ואין מקום להתערבות ערכאת הערעור בקביעת בית הדין האזורי לפיה אין טעם משפטי מיוחד למינוי מומחה רפואי נוסף.

5.         סיכומו של דבר - בקשת רשות הערעור נדחית. אין צו להוצאות.           

ניתנה היום,  ד' תמוז תשע"ג (12 יוני 2013) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: